גזר דין בתיק ת"פ 13984-05-10

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז-1977. על פי עובדות כתב האישום המתוקן שבו הודה הנאשם, ביום 3/9/08, נכנס הנאשם, יליד 1976 למרפסת ביתו של המתלונן, יליד 1941, עמו נמצא הנאשם בסכסוך על רקע משפחתון שמפעיל הנאשם בביתו בסמוך לביתו של המתלונן. הנאשם ניגש אל המתלונן שהתיישב על כסא פלסטיק ושוחח בטלפון. הנאשם בעט במתלונן וכתוצאה מכך עף המתלונן עם הכסא לאחור ופגע בקיר, מכשיר הטלפון הועף מידו והכסא נשבר. כתוצאה מהמעשים האמורים, נגרמו למתלונן חבלה בפנים, נפיחות ושפשוף בראשו מאחור. המתלונן פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים.

הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון לפיו תטען התביעה להרשעה ולעונש שלא יעלה על מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי לקרבן ואילו ההגנה תטען טיעון פתוח אחרי קבלת תסקיר של שירות המבחן. יצוין כי ההסדר לא היה מקובל על המתלונן, שהעיד במסגרת הטיעונים לעונש מטעם המאשימה ודיבר בעיקר על טראומה שנגרמה לו בעקבות האירוע.

תסקיר שירות המבחן מתאר את הנאשם, שהוא נשוי ואב ל-2 ילדים קטנים כמי שמנהל אורח חיים תקין ושומר על החוק בדרך כלל. קצינת המבחן התרשמה כי התקיפה היתה תגובה אימפולסיבית על רקע סכסוך שכנים מתמשך, ואינה מאפיינת את התנהגות הנאשם בחייו בדרך כלל. הנאשם קיבל על עצמו אחריות מלאה לביצוע העבירה. שירות המבחן המליץ שלא להרשיע את הנאשם בדין על מנת שההרשעה לא תעמוד לו לרועץ במידה ויגש למכרזים בעיריית ירושלים במטרה לקבל רישיון להפעלת גן ילדים במסגרת העירייה. הומלץ על עונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות ללא הרשעה.

התביעה התנגדה להמלצת שירות המבחן וביקשה לגזור על הנאשם את העונש שביקשה במסגרת ההסדר. לחומרה הדגישה את גילו המבוגר של המתלונן והפגיעות שנגרמו לו כתוצאה מהתקיפה.

ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל את הרשעתו של הנאשם. הסנגור התייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם, החרטה שהביע ולקיחת אחריות מלאה. הסנגור הציג מכתבי המלצה ממוסדות שונים בהם פועל הנאשם כמתנדב במתן סיוע לנזקקים. הוא ציין כי לנאשם אין הרשעות קודמות למעט הרשעה במסגרת בית משפט לעניינים מקומיים. לטענתו, הרשעה עלולה לפגוע במקור פרנסתו של הנאשם ובאפשרות שימשיך לעסוק בחינוך.

הנאשם בעצמו הביע חרטה בפני בית משפט וטען שהמעשה אינו מאפיין את אורח חייו. הוא הביע חשש לפגיעה במקום פרנסתו וציטט ממסמך של משרד המשפטים לפיו יש להמנע ממתן רישיון בית ספר או להמנע מלהעסיק עובד חינוך או עובד בשירות בית ספר שעבר עבירה שיש עימה קלון.

באשר לשאלת ההרשעה, הכלל במשפט הוא שיש להרשיע בדין מי שמבצע עבירה פלילית. החריג הוא הימנעות מהרשעה. במקרה הנדון, לנאשם כבר יש הרשעה אחת (בעבירה של ביצוע עבירות בנייה ללא היתר משנת 2009) במסגרת בית משפט לעניינים מקומיים. האפשרות של הימנעות מהרשעה למי שרשומה לחובתו עבירה פלילית, היא בגדר חריג שבחריגים, משום שלא מדובר במי שמבקש שלא להרשיעו כדי לשמור על רקורד נקי. במקרה הנדון הבקשה להמנע מהרשעה היא בשל החשש שתוכר העבירה כעבירה שיש עימה קלון על ידי מי שאחראי על רישוי גן הילדים שהנאשם מנהל. זהו שיקול נכבד ביותר, ואולם לנוכח חומרת העבירה, בעיקר בשל העובדה שהיא בוצעה כנגד אדם מבוגר שנפצע באירוע, שיקול זה כשלעצמו אין בו כדי להצדיק הסרת הכתם הנובע מהרשעה פלילית. אשר על כן הבקשה לביטול הרשעה נדחית.

באשר לעונש, יש להתחשב בכך שמדובר בעבירה שבוצעה לפני שלוש וחצי שנים ולא דווח על פתיחת תיקים פליליים חדשים כנגד הנאשם מאז (למעט עבירת הבנייה המוזכרת לעיל). הנאשם הביע חרטה על המעשה, הן בפני קצינת המבחן והן בפני בית המשפט, ולקח אחריות מלאה על ביצוע העבירה. בהתאם להתרשמות קצינת המבחן היה זה מעשה שאינו מאפיין את התנהגותו של הנאשם בדרך כלל. בנסיבות אלה החלטתי לאמץ את המלצת שירות המבחן באשר לגזירת שירות לטובת הציבור, ולצידו מאסר על תנאי ופיצויים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם עונשים כמפורט להלן:

1.         שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות ב"עזר מציון" בתפקידי תחזוקה, מסגרות וסיוע לצוות במקום. אם יהיה צורך בשינוי מקום השמה, הדבר ייעשה על פי החלטת שירות המבחן.

2.         מאסר על תנאי של 3 חודשים במקרה שהנאשם יעבור עבירת אלימות פיזית בתוך שנתיים.

3.         פיצוי למתלונן בסך 5,000 ש"ח אשר ישולם בתשלומים חודשיים רצופים ושווים של 500 ש"ח כל אחד החל מיום 1/3/12 ובכל 1 לחודש שלאחריו. אם לא ישולם תשלום אחד מהפיצוי במועדו, יתרת הפיצויים תעמוד במלואה לפרעון מיידי.

4.         קנס בסך של 1 שקל להבטחת תשלום הפיצויים שמועד תשלומו עם התשלום האחרון של תשלום הפיצויים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.

ניתן היום,  כ"ח שבט תשע"ב, 21 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: